סכסוכים בין שותפים ובעלי מניות

• חלוקת תפקידים וסמכויות.
• קבלת החלטות וניהול שוטף.
• השקעות נוספות והזרמת הון.
• שכר, משיכות, דיבידנדים והוצאות.
• פערים בתרומה לעסק.
• כניסה או יציאה של שותף.
• הערכת שווי ורכישת חלקו של צד.
• זכויות הצבעה ושליטה.
• הפרת הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות.
• לקוחות, עובדים, מידע וקניין רוחני במקרה של פרידה.
• מבוי סתום שמונע קבלת החלטות.

אחת השאלות הראשונות בגישור היא האם הצדדים רוצים להמשיך יחד.

אם התשובה חיובית, ההסכמה יכולה לעסוק בשינוי מנגנוני הניהול: חלוקת תחומי אחריות מחדש, כללי קבלת החלטות, מנגנוני בקרה, תגמול, השקעות או דרך לטפל במחלוקת הבאה לפני שהיא מתפוצצת.

אם אין בסיס להמשך עבודה משותפת, אפשר למקד את ההליך ביציאה מסודרת: רכישת חלקו של צד, חלוקת נכסים או פעילות, טיפול בלקוחות ובקניין רוחני, תקופת מעבר והסדרת התחייבויות שנותרו.

המטרה אינה לשמר שותפות בכל מחיר. המטרה היא לברר האם קיימת דרך עסקית סבירה להתקדם.

גישור מתאים במיוחד כאשר יש עדיין יכולת לנהל משא ומתן, גם אם היחסים קשים.

ההליך מאפשר לדבר לא רק על הזכויות המשפטיות אלא גם על השאלה איך תיראה החברה ביום שאחרי. במקרים רבים זו השאלה החשובה ביותר.

אם הסכם המייסדים, הסכם השותפות או הסכם בעלי המניות כולל תניית בוררות, או אם הצדדים מסכימים להעביר את המחלוקת להכרעה, בוררות עשויה להיות מסלול מתאים.

היא רלוונטית במיוחד כאשר הצדדים אינם מצליחים להסכים על פתרון אך זקוקים להכרעה כדי שהעסק יוכל להתקדם.

בחברת טכנולוגיה, סכסוך מייסדים עשוי לכלול שכבות נוספות: קוד, IP, אופציות, השקעות, vesting, גישה למערכות, מידע, לקוחות, התחייבויות למשקיעים ותלות באנשי מפתח.

במחלוקות כאלה, היכרות עם סביבת הייטק וטכנולוגיה מאפשרת להקדיש את זמן ההליך למחלוקת עצמה, ולא ללימוד היסודות של המוצר או המודל העסקי.

• האם העסק יכול להמשיך לפעול בזמן המחלוקת?
• האם יש החלטות שהחברה אינה יכולה לקבל?
• האם אחד הצדדים רוצה לצאת?
• האם יש מנגנון יציאה או Buy-Sell בהסכם?
• מה יקרה ללקוחות, לעובדים ולמידע אם הצדדים ייפרדו?
• אילו נושאים חייבים לקבל פתרון מיידי, ואילו יכולים לחכות?

ככל שמתחילים לטפל בסכסוך לפני שהפעילות העסקית נפגעת באופן משמעותי, קיימות בדרך כלל יותר אפשרויות לפתרון.